קטגוריה:
שורשי האנושות והציוויליזציות הקדומות
| סדרה:
מן השמים באו – סיפור האנונקי
הציוויליזציה שנעלמה –
התרבות המתקדמת שהקימה את האנושות ונמחקה מההיסטוריה
אחרי כל הפרקים של סדרת “מן השמים באו” אררט, האנונקי, גובקלי טפה, עובייד, אפריקה, מרכבות השמים – חוזר ומופיע כל הזמן דפוס אחד גדול מדי מכדי להתעלם ממנו: לפני האנושות המוכרת לנו הייתה כאן ציוויליזציה מתקדמת מאוד. היא בנתה, תכננה, ניסתה – ונעלמה מההיסטוריה הרשמית, אבל לא מהשדה.
בפוסט הזה אני מנסה לחבר את כל פיסות השברים כדי להבין מי הייתה התרבות הזאת, עד כמה היא קדומה, מה היא עשתה כאן, מה היא כנראה ממשיכה לעשות גם היום, ואילו הוכחות יש לנו בכלל כדי לדבר עליה ברצינות.
עץ החיים
מה בעצם הספור כאן? תרחיש היסטורי אפשרי
העולם האנושי לא התחיל משבטי ציידים־לקטים שהמציאו הכול לבד. לפני הערים הראשונות, לפני השפה הכתובה ולפני הדתות – פעלה כאן ציוויליזציה קדומה, טכנולוגית, שידעה ביולוגיה, אסטרונומיה, הנדסה של אבן ומים ופיזיקה של שדות.
היא יצרה את האדם המשודרג, הקימה תשתיות, מיקמה אתרי מפתח על פני כדור הארץ, הדריכה את האדם המודרני בצרכיו הבסיסיים ולא נשארה כאן לנהל אותנו ביום־יום – אלא הקימה עולם, שדרגה אותו, והמשיכה הלאה. מה שנשאר הוא נוכחות שקטה: “חיישנים”, כדורי אור, זיכרון בקוד הגנטי ובאבן.
כרומוזום 2 – החתימה הביולוגית שהטבע לא עושה בדרך הזאת
הגנטיקה היא המקום שבו קשה מאוד “להמציא סיפורים”. או שיש תהליך טבעי ברור – או שיש אירוע חריג. במקרה של האדם המודרני, יש לנו אירוע כזה: כרומוזום 2 האנושי הוא איחוי של שני כרומוזומים קדומים יותר.
אצל קופי אדם אחרים הכרומוזומים האלה נשארו מופרדים. אצלנו – הם התאחדו ליחידה אחת גדולה, יציבה, שמופיעה אצל כל בני האדם. האיחוי הזה מדויק מדי, יציב מדי, ומופיע “בבת אחת” במונחי זמן אבולוציוני. אמנם אין לי הוכחה שזה נעשה על ידי מישהו, רק שיש כאן סימן ביולוגי חריג שמתיישב מצוין עם סיפורי “שדרוג האדם”, ובבראשית ''נעשה אדם בצלמינו ודמותנו'' או בשומר “האלים שחטו אחד מהם, ועם דמו ולשונו לשו את הטין, ומתוכו נברא האדם.” או “בריאה מחדש”, של האדם. וכשזה יושב באותו סיפור עם רשימות מלכים “לפני המבול” ועם תשתיות אבן ומים – קשה לי להאמין שזו רק שרשרת צירופי מקרים.
אפשר, כמובן, לטעון שזה “מקרה”. אבל בתוך התמונה הרחבה, כרומוזום 2 נראה יותר כמו פעולה מכוונת בקוד הגנטי – שדרוג של המערכת – מאשר תאונת טבע רגילה.
רשימת המלכים השומרית – הזמן לפני הזמן
בטקסטים המסופוטמיים העתיקים מופיעה “רשימת המלכים השומרית” – המחלקת את ההיסטוריה לשני מצבים: לפני המבול ואחרי המבול. היא כתובה ממש בפורמט של רשימה. תיעוד מסודר של מלכים ששלטו לפני ואחרי “המבול הגדול”). החלק של “לפני המבול” עם שנות שלטון לא אנושיות – עשרות אלפי שנים לכל מלך – ואחריו מופיע המשפט שעושה לנו סדר: “ואז המבול שטף… והמלוכה ירדה מן השמים שוב” (בתרגומים השונים זה באותו רעיון) והיא הרבה יותר קצרה, בת עשרות שנים. בלבד ולכן אי אפשר להתעלם מהעובדה שהטקסט בעצמו מצייר את קו השבר בזמן. כטקסט מילולי זה נראה מופרך. אבל אם רואים בזה זיכרון מעורפל של עידן קודם – של ישויות וארוכות־חיים, לא אנושיות (לא מבני אדם או אנוש) במובן הביולוגי שלנו – זה בדיוק מה שהיינו מצפים למצוא, זיכרון של ציוויליזציה קדומה שנמשכה הרבה יותר מזמן תרבויות האדם.
מצרים – מופיעות גם “רשימות”, וגם שם יש “לפני האנשים”
במצרים יש כמה “רשימות מלכים” שונות, בחומרים שונים: אבן, פפירוס, קירות מקדשים. שתי דוגמאות חזקות במיוחד: קאנון טורינו (פפירוס עם שמות ושנות שלטון), ורשימת אבידוס (קיר עם 76 שמות במקדש סתי הראשון). Museo Egizio – Papyrus of Kings | Turin King List (תקציר מהיר) | Abydos King List
והחלק הכי חשוב לסיפור שלנו הוא שגם במצרים יש מסורות שמתחילות עם “מי שהיה לפני” – אלים/ישויות/רוחות – ואז מלכים אנושיים, כי זו הייתה הדרך לתאר שושלת כמערכת ומי החזיק את השליטה לפני שהסיפור הפך לאנושי בלבד. מקור מצרי קדום-ממש של “רישום שנים”: “אבן פאלרמו” וה”אנאלים המלכותיים” – Palermo Stone.)
כבר בשושלות המוקדמות, אוסיריס מתואר עם מבנה ראש מוארך, קו עורף ארוך, וגולגולת שאינה תואמת פרופורציות אנושיות רגילות. לא מדובר רק בכתר או בעיטור טקסי גם בלי הכתר, קווי הראש עצמם נמתחים לאחור. זה בולט במיוחד בתבליטים מוקדמים ובפסלים פרה־דינסטיים. המצרים, כמו השומרים, היו אובססיביים לדיוק צורני. הם לא עיוותו סתם. כאשר הם רצו לייצג כוח, הם עשו זאת דרך גודל, תנוחה, סמלים — לא דרך עיוות אנטומי. העובדה שהראש מוארך דווקא, ולא מוגדל, מצביעה על ייצוג פיזי ממשי של טיפוס ביולוגי שונה.
ויש גם הממצאים הארכיאולוגיים:
במצרים, בפרו, בבוליביה, בקווקז, במלטה — נמצאו מאות גולגולות מוארכות שאינן תוצאה של קשירה מלאכותית רגילה. חלקן מציגות: נפח מוח גדול מהרגיל, מבנה תפרים שונה, חוסר בתפר סגיטלי, נפח אחורי שאי אפשר לקבל בעיצוב מכני כלומר: לא רק "עיצוב תרבותי".
בפרו נמצאו גולגולות עם: נפח גדול בכ־25%, משקל קל יותר, מבנה עצם שונה ולעיתים DNA חריג.
אוסיריס מתואר כמי ששלט לפני השושלות, בעולם שקדם ל"איפוס". הוא איננו רק אל — הוא שליט קדמון, מורה, מחוקק, בורא סדר. בדיוק כמו האנונקי, האפקאלו, ו"ראשי התלתלים השחורים".
במילים אחרות: אוסיריס משתייך לאותו טיפוס ישויות שמתואר בכל העולם — דמויות גבוהות, בהירות או כהות, בעלות גולגולת מוארכת, ידע מתקדם, ושליטה בטכנולוגיות של אבן, מים, אנרגיה ותעופה. זו אותה שכבה עולמית קדומה, עם אנטומיה אחרת, ידע אחר, ותפקיד אחר.
איפה זה התחיל? אפריקה כמעבדת החיים הראשונה
לפי ה־DNA, לפי המאובנים ולפי עקבות קדומים של חקלאות, משהו גדול קרה קודם כול באפריקה. שם הופיע האדם המודרני, שם קפץ נפח המוח, ושם נראים הניסיונות הראשונים בביות ובהנדסת סביבה. אם כרומוזום 2 הוא “חתימת השדרוג” של המין האנושי, אפריקה נראית כמו המקום שבו הפעולה הזאת נעשתה: מעבדה ביולוגית פתוחה, שבה נוצר “האדם המשוכלל”, זה שיצא אחר כך לכבוש את העולם. יש רמזים רבים מאפריקה: כמו מבני אבן מגליתיים במאלי, אתיופיה וזימבבואה שנראים כמו “אבטיפוס” של המגליתים בעולם.
עבודות מים קדומות באגן הנילוס הדרומי – תעלות, ניקוז ביצות ויישוב אזורי שיטפון.
כך שנראה שהציוויליזציה שלנו מתחילה באפריקה, מבצעת את השדרוג הביולוגי, בוחנת אותו, ואז עוברת צפונה.
כי אם עוקבים אחרי הממצאים הארכאולוגים, נראה מסלול ברור: אפריקה → מצרים העליונה → הלבנט → הרי אררט ואגם ואן → מסופוטמיה. זה אינו מסלול אקראי של נדידה – זה נראה כמו מסלול התפשטות של האדם החדש.
באזור אררט, גובקלי טפה וציר של אתרים הרריים, מופיעים פתאום עמודים מגליתיים, סימנים אסטרונומיים, ויתכן והם “מרכזים לשליטה בכוחות הטבע”. משם, הידע והאנשים יורדים דרומה – אל מה שיהפוך בהמשך לשומר, אכד ובבל.
גובקלי טפה
“אנשי המים” – מי באמת תכנן מחדש את מסופוטמיה?
בדרום מסופוטמיה סיפרו השומרים על ישויות שעלו מן המים – בראשן אואנס – שלימדו בני אדם: איך לייבש ביצות, איך לחפור תעלות, איך להקים שדות על בוץ טובעני. הם מתוארים כ"חצי דג חצי אדם", אבל בפועל זה תיאור של מהנדסי מים.
ההנדסה שהם הביאו למישור הביצות הדרומי כוללת:
תעלות בחתך אחיד לאורך עשרות קילומטרים.
שליטה במפלסים בין הפרת והחידקל.
הסבת ביצות לאזורי חקלאות יציבים.
מערכת ניקוז מישורית שמתנהגת כמו פרויקט הנדסי מודרני.
בסיפור השומרי האלים רוצים ליצור מי שיעשו במקומם את עבודת העולם הפיזי – “מישהו שיחליף אותם”. שבטים מקומיים לא היו מסוגלים לבצע את עבודות המים האלה, לא בידע המתמטי ולא בכלים. מה שמתואר כ“עבודת האלים” נראה כמו עבודתו של צוות קטן, מצויד בטכנולוגיה של חישוב, מדידה ועיצוב סביבתי – בדיוק מה שהיינו מצפים מציוויליזציה מתקדמת שהתערבה, סיימה את הפרויקט – והמשיכה הלאה.
המגליתים – טביעת האצבע הגלובלית של הציוויליזציה הנעלמת
מבני האבן המגליתיים בעולם – מצפון טורקיה, דרך לבנון ודרום אמריקה ועד אפריקה – מציגים את אותו כתב־יד: אבן קשה שנחתכה כאילו הייתה חמאה, הונחה במשקל עשרות ומאות טונות, התחברה בזוויות מדויקות – וללא סימני כלים.
בגובקלי טפה – עמודי T מסיביים, חריטות מדויקות, ללא כפר מסביב.
בבעלבק – אבני יסוד במשקל מאות טונות, ללא הסבר הנדסי ריאלי להנפה והנחה.
בסקסאיוואמן ופומפוקו – חיבורי אבן שכל אבן “זוכרת” את שכנותיה, ללא מרווח.
אין שלב ניסיוני, אין חיקויים גרועים. המערכת הופיעה בוגרת, מושלמת – כאילו נבנתה בידי מי שכבר יודעים היטב מה הם עושים.
אייניס, אררט והלב הגיאומגנטי
באזור אגם ואן והרי אררט – איפה שכבר ראינו את גן־העדן, המבול והקמת הערים – מתגלים מבנים כמו המבצר באייניס: קירות בזלת מותכת, חללים חצובים, שכבות עבות של חומר שרוף זכוכיתי ואנומליות מגנטיות.
זה נראה כמו אתר שבו עבדו עם חום, חשמל וזהב – מקום שבו אבן, מתכת ושדה התאחדו. לא פלא שכאן נולדו המיתוסים על “ארץ האלים”, “שערי האש” וההרים שמעליהם מרחפים אורות בלילה.
ההווה – ORBs, רחפנים אנומליים וכדור בוגה: ההמשך של אותה טכנולוגיה
כאן כבר אין מיתוסים – יש מצלמות. אורבים (Orbs), עצמים כדוריים ורחפנים בלתי־מזוהים מתועדים היום בכל העולם: בשדות, מעל בסיסים, מעל אוקיינוסים, ליד הרי געש. התנועה שלהם לא כפופה לפיזיקה של מטוסים או טילים: אין רעש, אין גלי חום, אין נתיב רציף.
האצה ממצב עמיד למהירות אדירה בתוך שניות.
שינוי מהיר של כיוון, בניגוד לאינרציה.
כניסה ויציאה ממים ללא התנגדות וללא התזה.
שינוי צפיפות: לפעמים נראים כחומר, לפעמים כפלזמה.
כדור הבוגה ממקסיקו – העצם הכדורי עם המעטפת המושלמת והליבה הפנימית – נראה כמו רכיב טכנולוגי של אותה מערכת: מתקן שדה, לא אבן. במילים אחרות: לא רק שהציוויליזציה הקדומה פעלה כאן, הטכנולוגיה שלה ממשיכה להופיע בשטח.
גרהם הנקוק – החוקר ששבר את קיר ההשתקה
אי אפשר לכתוב על הציוויליזציה שנעלמה בלי לתת קרדיט לגרהם הנקוק. יותר משלושים שנה שהוא חופר במקומות שהאקדמיה העדיפה לא לגעת בהם: גובקלי טפה, מבולים עתיקים, מגליתים, מפות קדומות, חורים שחורים בהיסטוריה. על הדרך הוא חוטף השפלות, זלזול וביקורות אלימות – וממשיך. לא לכל מה שהוא אומר אני חייבת להסכים, אבל בגדול: הוא זה שפקח לי את העיניים לכך שמשהו גדול מאוד חסר בסיפור הרשמי.
הוא לא “נביא”, הוא לא תמיד צודק. אבל הוא מהבודדים בעולם המערבי שמוכנים לשלם מחיר אישי וציבורי בשביל להגיד בקול רם: הסיפור של האנושות הרבה יותר ארוך, עמוק ומורכב ממה שמספרים לנו.
מי הייתה הציוויליזציה שנעלמה? – ניסוח חד
כשמסירים את השמות, האלים, הדתות והמיתוסים – ונשארים רק עם מה שבאמת נמצא באדמה, ב־DNA ובשמים – התמונה נראית כך:
תרבות עתיקה מאוד, גלובלית.
ידע בביולוגיה וגנטיקה – כרומוזום 2, שדרוג האדם.
ידע בהנדסת מים – ניקוז ביצות, תעלות, שליטה בנהרות.
ידע באבן ושדה – חציבה מלמעלה למטה, אבן מותכת, מגליתים.
ידע באסטרונומיה – יישור מבנים לכוכבים, מחזורי שמים ומבולים.
יכולת נוכחות נסתרת – פרובים, כדורי אור, ניטור שקט.
אין צורך לקרוא להם “אלים”. אין הכרח לקרוא להם “חייזרים”. ההגדרה הפשוטה ביותר: תרבות חכמה מאיתנו, מוקדמת מאיתנו, שיצרה אותנו כפי שאנחנו – והשאירה אותנו להתגלגל הלאה.
למה הם נעלמו – ולמה הם עדיין כאן
כמעט כל המסורות מספרות אותו דבר במילים שונות: “האלים עבדו קשה, יצרו את האדם שיחליף אותם, ולבסוף נסוגו מן העולם.” בתרגום מודרני: הם הקימו כאן עולם, יצרו מי שיוכל להמשיך את העבודה, ואז נסוגו מהבמה הגלויה.
אני לא רואה בהם מי שמתערבים היום בכל צעד קטן שלנו, אלא כתרבות שהייתה כאן לפנינו, סיימה מחזור ענק, ועברה למרחב אחר – אבל לא ניתקה את הקו: נשארו חיישנים, כדורי אור, תנועות בשמיים, תבניות בשדה.
אולי העולם שלנו אינו “התחלה”. אולי אנחנו רק סבב מאוחר בניסוי עתיק מאוד, שהציוויליזציה הקודמת משגיחה עליו מרחוק: לראות מה עשינו מהקוד שהם שתלו בנו.
סיום – תמונה חלקית, אבל לא מיתוס
הציוויליזציה שנעלמה איננה בשבילי סיפור יפה. היא הדרך היחידה שמצליחה להסביר ברצינות: מבנים שאי אפשר לבנות בידיים, קפיצות בידע שאין להן תהליך, קוד גנטי עם חתימה מוזרה, רשימות מלכים שמושכות את הזמן אל מחוץ למסגרת האנושית, והמשך של טכנולוגיה בשמים גם היום.
אולי יום אחד נגיע לשכבה, למערה, למבנה קבור או למתקן תת־מימי שבו תיפתח “קפסולת זמן” אמיתית של התרבות הזאת. עד אז, אנחנו ממשיכים לעשות מה שאפשר: לחבר בין אבן, מים, גנטיקה, שמים וסיפורי עמים – ולנסות לראות דרכם את הצל של מי שהיו כאן לפנינו.
בפרקים הבאים אנסה להתמקד בשלושה קווים נפרדים:
המדריכים – מי לימד את האנושות את מה שלא הייתה אמורה לדעת,
הבנאים – מי בנה את מבני הענק,
וכדורי האור – מה הם עושים כאן היום ומה זה אומר עלינו.
פרק 3 -מי היו המדריכים
מילות מפתח:
“הציוויליזציה שנעלמה” · “כרומוזום 2 והבריאה השנייה” ·
“רשימת המלכים השומרית לפני המבול” · “מקדש קיילאסה חציבה מלמעלה למטה” ·
“מערות לונגיו Longyou Caves סין” · “אייניס Ayanis אגם ואן אררט” ·
“מבני אבן מגליתיים גובקלי טפה בעלבק סקסאיוואמן פומפוקו” ·
“אנשי המים Oannes ניקוז ביצות מסופוטמיה” · “כדורי אור ORBs ועצמים אנומליים” ·
“Buga Sphere כדור הבוגה טכנולוגיית שדה” · “ציוויליזציה קדומה מתערבת”
#מן_השמים_באו #הציוויליזציה_שנעלמה #אררט #אייניס #גובקלי_טפה #כרומוזום2
#מבנים_מגליתיים #אנשי_המים #מסופוטמיה #אפריקה
#קיילאסה #פטרה #LongyouCaves #ORBs #BugaSphere #אנונקי #ארכיאולוגיה #עברייה