מן השמים באו –פרק 1 סיפור האנונקי והבריאה

תמונה
  קטגוריה: שורשי האנושות והציוויליזציות הקדומות | סדרה: מן השמים באו – סיפור האנונקי 🌌 מן השמים באו: סיפור האנונקי והבריאה הראשונה לפני שמתחילים לדבר על אנונקי, על לוחות חימר ועל “מיתולוגיות קדומות” – כדאי להאט רגע ולשאול בקול רם: מי אמר שאנחנו הראשונים? נראה שכבר היו כאן עולמות שלמים – מתקדמים, מדויקים, מאורגנים להפליא – ונעלמו כאילו מעולם לא היו. רק אבנים חרוכות, שכבות זכוכית במדבר, וציורי תעופה בני אלפי שנים רומזים על ציוויליזציות ששלטו בידע ובטכנולוגיה שאיבדנו מזמן. המדע מתחיל לרמוז על כך בעצמו: מפות DNA שמגלות ערבובי אוכלוסיות מסתוריים, קפיצות אבולוציוניות מהירות מדי, וחוקרים שמודים בלחישה ש– “משהו לא מסתדר בזמנים.” אולי לא “נבראנו” ברגע אחד – אלא עֻבּדנו, בֻּנינו, נמהלנו? ומה אם סיפורי הבריאה, הנפילים והמבול הם בעצם גרסה פיוטית של ניסוי גנטי עתיק, או תיעוד של תרבות שידעה לגעת בקוד...

אטלס 3i - תזה

קטגוריה: חלל ואסטרונומיה · יופי ותנועה מהיקום

האקדמיה לא נועדה לאשר תזה – אלא לאפשר מחקר

אייקון מיקרוסקופ – סמל למחקר וסקרנות מדעית

האקדמיה לא נועדה לאשר תזה – אלא לאפשר מחקר.

פעם המדע היה סקרנות טהורה. שאלות, ניסוי, טעות, גילוי. לא כדי להוכיח צדק, אלא כדי להבין. אבל היום נדמה שהאקדמיה עסוקה יותר באישורים מאשר בגילויים. היא מחליטה איזו שאלה מותר לשאול, ואיזו עדיף לא לשאול בכלל.

ואז באים אנשים כמו אבי לואב – שלא מבקשים רשות, אלא פשוט חוקרים. הם מזכירים לעולם שהמדע הוא לא מוסד, אלא חופש. ושבלי חופש, גם כל הנתונים שבעולם לא שווים דבר.

כי כשמדע חוזר לשאול שאלות על שביטים, הוא בעצם חוזר לשאול על עצמו — על הסקרנות, על האומץ, ועל הפחד הישן לדעת את האמת.

השביט 3I/ATLAS – מבקר בין־כוכבי נדיר
השביט 3I/ATLAS – מבקר בין־כוכבי נדיר

מהו בעצם 3I/ATLAS

3I/ATLAS הוא שביט בין־כוכבי – המבקר השלישי שהאנושות זיהתה אי־פעם מגיע ממעמקי היקום אל מערכת השמש שלנו. הוא התגלה על־ידי מצפה ATLAS ונושא את הספרה 3I משום שהוא Interstellar Object number 3 – השלישי שהגיע אלינו ממערכת אחרת.

שלא כמו שביטים שנולדו בשולי מערכת השמש, 3I/ATLAS נכנס ממקום שאין לנו מפה עבורו. הוא נע במהירות של כמעט 60 קילומטר בשנייה ובמסלול נקי במיוחד. תצפיות מצאו שהעננה סביבו עשירה במיוחד ב־CO₂, ובחלק מהמדידות נמצאו עקבות של ניקל וברזל – הכול יחד מצייר גוף טבעי אך יוצא דופן.

המפגש עם מאדים – שני מבטים על אותו שביט

ב־3 באוקטובר 2025 חלף 3I/ATLAS במרחק של כ־29 מיליון ק״מ ממאדים. סוכנויות החלל כיוונו אליו טלסקופים וחלליות. לפי נאס״א ו־ESA זו תופעה טבעית מרהיבה: שביט בין־כוכבי שמתחמם ופולט גזים ואבק. עבור אבי לואב ותלמידיו, ההתנהגות המסלולית הנקייה מזמינה שאלה: האם אנחנו מפספסים כאן משהו?

גם הרשת גועשת

מיד לאחר המעבר ליד מאדים, הרשת התמלאה בסרטונים, השערות וממים. חלק טענו שזה שביט רגיל שמנופח בידי המדיה; אחרים ראו בו רמז לכך שמישהו צופה בנו בחזרה. נאס״א פרסמה הודעות מרגיעות: אין איום ואין טכנולוגיה זרה.

אבל כשהציבור מרגיש שאין יד מכוונת, והמידע מגיע טיפה־טיפה — הקונספירציות צצות מהר יותר מהכוכבים בלילה בהיר. החוסר בשקיפות יוצר חלל, והחלל הזה מתמלא בסיפורים. וכרגיל, הרשת לא רק דיווחה על הסיפור – היא הפכה לחלק ממנו.

המשמעות שמעבר לשביט

אולי 3I/ATLAS הוא “רק” שביט — גוש קרח ואבק שנדד מיליוני שנים עד שנגע בשמש שלנו. אבל אולי הסיפור האמיתי הוא אנחנו: הדמיון, הסקרנות, והרצון לדעת אם אנחנו לבד. כל עוד נמשיך לשאול — אנחנו עדיין חיים באמת.

האקדמיה יכולה למדוד ולפרסם דוחות, אבל היא לא יכולה להחליף את הלהבה הפנימית של מי שמסתכל לשמיים ותוהה “מה אם?”. זה מה שאבי לואב מזכיר לכולנו — שהמדע לא נולד ממספרים, אלא מהתשוקה לדעת. 3I/ATLAS ימשיך בדרכו מעבר לשמש, אבל השאלה שהשאיר תישאר איתנו: האם נבחר לפחד מהלא־נודע — או שנחקור אותו.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בין גנום, שורשים ויצירה

English Homepage

דף בית בעברית